ייתכן וראיתם כבר בחייכם מיני צמחים גדלים ללא אדמה על גבי המסך הקטן או אפילו על המסך הגדול, אולי קראתם על כך בספרים או ברשת. אולי חשדתם שמדובר בסוגה של מדע בדיוני, סטייל משחקי הכס או שר הטבעות, אבל במציאות שיטת הגידול ההידרופונית שבה צמחים גדלים במנותק מהקרקע זה ממש לא פיקציה שתסריטאי טוב חשב עליה, זו שיטה עתיקה מאוד לגידול צמחים ויש לה שורשים ארוכים ומסועפים בהיסטוריה האנושית, היסטוריה בת אלפי שנים.
עוד לפני שקראו לה הידרופוניקה, השיטה כבר הייתה כאן
השיטה ההידרופונית המודרנית התפתחה דרך ממצאי ניסוים שבוצעו כדי לקבוע את הרכבם של צמחים, וכפי שמיד נראה אפשר למצוא לכך תימוכין כבר בשנת 1600. אך בפועל עוד לפני כן גודלו צמחים רבים ברחבי העולם ללא מצע אדמה, גם אם עוד לא כינו שיטה זאת "הידרופוניקה", והדוגמה הטובה ביותר לכך היא גידול אורז, שמאז ומעולם גודל על פי עקרונות הידרופוניים, בעיקר באזור אסיה.
העדות העתיקה ביותר לגידול בשיטה ההידרופונית – בבל
הראיה הראשונה שיש לנו לגידול צמחים על בסיס מים ולא על בסיס אדמה נמצאת אי שם בגנים התלויים של בבילון, הלא היא בבל. גנים אלו אף נחשבו לאחד מ-7 פלאי תבל של העת העתיקה. הצמחים פרחו שם תוך שהם מקבלים מים ממערכת שמספקת זרם מים קבוע המגיע מנהר הפרת שבעירק, זרם המועשר במינרלים וחמצן. הגנים האלו אגב נבנו בתקופת ובהוראת המלך נבוכדנצר בסביבות שנת 600 לפני הספירה.
גם במצרים נמצאו עדויות ליישום השיטה ההידרופונית
באופן דומה לבבל, גם במצרים נמצאו הירוגליפים עתיקים מאוד, מאות שנים לפני הספירה, המתארים גידול צמחים לאורך נהר הנילוס, מנותקים מקרקע.
ימי הביניים, מרקו פולו מתעד את הגנים הצפים של סין
מרקו פולו, יליד ונציה שבאיטליה, חי בשנים 1254 עד 1324 והוא קנה לעצמו שם עולמי על ידי תיעוד מסעותיו ברחבי העולם החדש. במהלך שיטוטיו הגיע מרקו פולו לסין, שם ראה ותיעד את כל מה שראה. אחד הדברים שלכדו את תשומת הלב שלו היו "הגנים הצפים" שבסין. הוא נפעם מיכולתם של הסינים לגדל גידולים על בסיס מים. הוא ראה שהסינים מציפים את שורשי הצמחים במים וכך מגדלים את הצמחים שלהם. בגלל זה הוא קרא לגנים האלו "הגנים הצפים".
תקופת הרנסנס, זמן מצוין להמציא את החממה בקוריאה
בשנת 1438 מתועדות החממות הראשונות ברשומות קוריאניות. התקופה היא תקופת הרנסנס בעולם המערבי, המדע חווה תחיה מחודשת והמצאות גאוניות מתחילות להציף האנושות. זה זמן פריחה אדיר בעולם כולו. הקוריאנים מתחילים להמציא את החממה, כאשר היא כוללת מערכת לא מאוד מסובכת של בקרת טמפרטורה. הם החלו "לשחק" עם אפשרויות קירור וחימום, כאשר מערכת החימום מוצבת מתחת לחממה עצמה ומבטיחה גידול צמחים שבדרך כלל לא שורדים את החורף הקוריאני הקר.
תקופת ההשכלה, עידן הנאורות
זו התקופה שבה המדע שולט ומוביל את העולם להרבה פיתוחים, המצאות וטכנולוגיות. ג'וסף פריסטלי, תאולוג ופילוסוף אנגלי שחי בין השנים 1733 לבין 1804 מגלה את החמצן ב-1774, וחוקר סוגים שונים של גז. הוא מסווג ומקטלג חומצה הידרוכלורית, אוויר חנקתי, אמוניה, חמצן ותחמוצת החנקן ופותח שער למחקר מעמיק יותר שיגיע מאוחר יותר.
התקופה הויקטוריאנית
עד שמגיעים לשנת 1800 העולם כבר מכיר את הבסיס לפוטוסינתזה. צמחים צריכים לספוג פחמן דו-חמצני ומים על מנת לייצר סוכר וחמצן בעזרת אנרגיה המסופקת על ידי אור השמש. בלי הידע הזה היה לנו הרבה יותר קשה לגדל צמחים בשיטה ההידרופונית. שכן גידולים הידרופוניים בחללים סגורים דורשים שליטה בתנאי הסביבה.
מתקדמים אל אמצע המאה העשרים
וויליאם פרדריק גריקה, מדען אמריקני מאוניברסיטת ברקלי מצליח לעורר תדהמה כאשר הוא מציג את העגבניות שהוא גידל הידרופונית בגינה שלו, שיח עגבניות שהגיע לגובה של כ-8 מטרים!. הוא טובע את המונח "אקווה-קלצ'ר" ו"הידרופוניקה", ומוכתר לאבי ההידרופוניקה המודרנית.
הידרופוניקה בימינו
כיום שיטת הגידול ההידרופונית מוכרת יותר והיא נמצאת בשימוש נרחב הן בקרב חקלאים והן בקרב גננים חובבים. היום מתייחסים לשיטת גידול זו כפתרון לבעיות אקטואליות כגון התפוצצות אוכלוסין, דלדול בכמות הקרקעות הזמינות לחקלאות וכפתרון לגידולים חקלאיים במדינות העולם השלישי.
להגיב