הידרופוניקה בשירות המספוא לחיות משק

הכול מתייקר בימינו, וגם אין אופק להוזלה עתידית. עקומת המחירים עולה ועולה ומה שנותר לנו לעשות זה לחפש אלטרנטיבות זולות יותר, יעילות יותר וטובות יותר למוצרים שעד לא מכבר נהגנו לקחת מהדפים בחנות. זה קורה בתחומי המזון, הפנאי, החינוך, הדיור, התחבורה ואפילו בענף המספוא לחיות משק. ואם לא די בכך, אז עלינו להתמודד עם אתגרים בעוד חזית – חזית ההתחממות הגלובלית וההשלכות שלה. במצב כזה אין זה פלא שיותר ויותר בעלי משקים, בין אם ביתיים ובין אם מסחריים, פונים להידרופוניקה ובעזרת שיטה זו מגדלים בעצמם את המספוא והחציר לחיות המשק שלהם. 

מספוא הידרופוני הוא זול יותר ואיכותי יותר

התרגלנו לשמוע על הידרופוניקה בהקשר של מזון אורגני לבני אדם, אבל עכשיו ממנפים את השיטה ההידרופונית גם לגידול מזון לחיות משק. הרעיון הוא די פשוט ליישום אפילו: מתחילים בהשריית זרעים למשך כמה שעות ולאחר מכן מעבירים אותם למגשי גידול, שם הם נובטים במשך כ-7 ימים לערך. בשלב הבא מחכים שהצמח יגדל וזהו יש לנו חציר.

את התוצרת החקלאית ההידרופונית הזו מגישים לאווזים, חזירים, עזים, כבשים, ארנבות, סוסים ופרות. ועל אף שאפשר בהחלט לגדל סוגים שונים טובים של מספוא דוגמת: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, תירס ושיפור, אספספת וסויה, רבים מהחקלאים מתמקדים בגידול שעורה מאחר ששעורה נובטת מהר מאוד, היא עשירה ברכיבים מזינים והיא מניבה הרבה יותר תוצרת בכל מחזור גידול הידרופוני. וזה ממש לא נגמר כאן…

היתרונות הטמונים בגידול הידרופוני עצמאי של מספוא

חקלאים המגדלים בעצמם בשיטה ההידרופונית מספוא לחיות המשק שלהם מדווחים על כמה יתרונות בולטין:

• כאמור, גידול עצמי של מספוא הוא הרבה יותר משתלם. על פי חקלאים מדובר בהפחתה משמעותית בהוצאות על מספוא מדי שבוע. 
• מייתר את הצורך באחסון ארוך טווח של מספוא, המזון מועבר לחיות בשיטת "מהגינה ההידרופונית לצלחת". זה כמובן, מפנה מקום בחווה החקלאית.
• בגלל שכל העת מגדלים מספוא ומעבירים אותו מיד לחיות המשק, הן אוכלות מזון טרי, בעל ערך תזונתי גבוה העשיר ברכיבים מזינים.
• אפשר לגדל בשיטה זו בדיוק לפני הצריכה. כך נמנעים מבזבוז מיותר.
• גידול הידרופוני עצמאי של מספוא מאפשר גידול לאורך כל ימות השנה, ללא תלות בעונת השנה. 
• אם מגדלים את המספוא בחלל מבוקר אזי המזון הוא אורגני ונקי מחומרי הדברה וקוטלי עשבים כימיים מזיקים.
• הגידולים עצמם אינם דורשים יותר מדי מים או כוח עבודה מיוחד, כל חקלאי יכול בעלות נמוכה לגדל את המספוא בעצמו.

בעלי משקים מספרים על חווית הגידול ההידרופוני של המספוא 

אסף, בעל חווה בצפון, החל לגדל בעצמו את המספוא לחיות המשק שלו לפני שנתיים ויש לו רק דברים טובים לספר: "התחלתי לפני שנתיים לאמץ את השיטה ההידרופונית לגידול חציר לחיות המשק שלנו. בהתחלה הייתי סקפטי, אבל שמעתי על זה דברים טובים אז אמרתי לעצמי יאללה, שווה לנסות. מאז שאני מאכיל את הפרות במספוא שאנחנו גידלנו הידרופונית אני לא רק מרגיש באני תורם לסביבה ומצליח להוריד עלויות, גם הפרות שלנו החלו לייצר הרבה יותר חלב, וגם איכות החלב מבחינת הזִבְדָּה (שומן החלב) השתפרה מאוד. אני מקבל פידבקים מאוד טובים מהמחלבות להן אנחנו מוכרים את החלב."

פגשנו גם את בני, מנהל משק בקיבוץ מוכר בדרום, משק שהחל לגדל הידרופונית את השעורה לפרות ולתרנגולות, וזה מה שהוא סיפר לנו: "תראה מחקרים שנערכו הוכיחו כי לזרעי שעורה יש רמת חלבון של כ-12% וסיבים תזונתיים בשיעור של כ-5.5%. לאחר כשבוע של נביטה רמות אלו עולות משמעותית. החלבון עולה לשיעור של 15% והסיבים התזונתיים עולים לכ-14%. המשמעות של זה היא עצומה. חיות המשק שלנו החלו לצרוך פחות מספוא הידרופוני מהסיבה הפשוטה, הם מקבלים הרבה יותר ערכים תזונתיים בכל ארוחה. כלומר הצלחנו להקטין את נפח המזון תוך שיפור איכות התוצרת. זה חסכון אדיר ביחס לקניית מספוא מסחרי. וזה גם הרבה יותר בריא לחיות המשק שלנו."

לסיכום

חלק מהחקלאים ההידרופוניים שבוחרים לגדל את המספוא שלהם בעצמם מגדלים את כל המספוא בעצמם בעוד אחרים עברו חלקית לגידול עצמי בשל נסיבות שונות. כך או כך, כולם מהללים את האלטרנטיבה הזו וסבורים שבקרוב מאוד זו תהיה שיטת הגידול הבלעדית שלהם.