הרכבת צמחים היא פעולה שבה מחברים חלקים צמחים שונים ויוצרים צמח אחד עם תכונות טובות יותר. לפניכם כל המידע על הרכבות צמחים ועל השיטות השונות של הרכבה
לפי עדויות ארכיאולוגיות, כבר מהאלף בשלישי לפני הספירה פותחה טכניקת הרכבת צמחים. מדובר במלאכה שבה מרכיבים ענף שעליו מצויים אברי ריבוי כמו עיניים על ענף של צמח אחר, כששניהם מאותה משפחה. החלק של הצמח שנלקח עבור ההרכבה נקרא "רכב", החלק התחתון עם השורשים נקרא "כנה" והחלק שממנו מתפתח הצמח המשותף נקרא "רוכב" והוא נבחר מצמח בעל התכונות המבוקשות למגדל.
לרוב הרכבות צמחים מתבצעות במשתלות, אך ניתן לבצע הרכבות צמחים גם על עצים בוגרים במטע.
מדוע מבצעים הרכבות צמחים?
ישנן סיבות רבות לביצוע פעולת הרכבת צמחים. ראשית, הרכבת צמחים מאפשרת להקנות תכונות משופרות לצמח כמו יבול, פריחה, צורה, גודל, טעם וצמיחה טובים יותר. הרכבת צמחים מסייעת לבצע ריבוי מהיר של צמח נדיר וכן מחזקת את הצמח ומגנה עליו מפני מזיקים. הרכבת צמחים מיועדת גם לצורך החלפת זנים שהתיישנו בזנים מבוקשים ופופולריים. ההרכבה נעשית בשימוש גם לצורך מחקרים בתחום הבוטניקה. בנוסף, באמצעות הרכבת הצמחים ניתן לחסוך במקום בשטח הגידול.
אילו שיטות של הרכבות צמחים קיימות?
הרכבת ראש
זוהי הרכבת צמחים המתבצעת אך ורק על ענפים מעוצים בעובי של לפחות סנטימטר וחצי. בנוסף, ההרכבה נעשית על ענפים מעוצים שיש להם קליפה אותה ניתן להפריד מעצה. בהרכבה זו נועצים את הרוכבים בין העצה לקליפה.
הרכבת סדק
זוהי שיטה שנפוצה מאוד בהרכבה על עצים צעירים ומתאימה בעיקר להרכבת עצי פרי טרופים. ניתן ליישם אותה על ענפים לא מעוצים (הענפים הרכים והצעירים ביותר בעץ) ושעוביים לא עולה על סנטימטר וחצי. במסגרת שיטה זו, סודקים את הכנה, נועצים רוכב אחד בסדק, כשהבסיס של הרוכב חתוך בצורת האות האנגלית V.
הרכבת תמך
זוהי הרכבה שמתאימה למקרים בהם גזע העץ נחלש עקב כרסום או מחלה. במסגרת השיטה, נוטעים שתיל לצדו של העץ הבוגר ומכניסים את הקצה העליון של השתיל מתחת לקליפה של העץ. עם הזמן, השתיל והגזע יתאחדו.
הרכבת אלכסון
זוהי הרכבה המתאימה לענפים דקים בלבד. במסגרת הרכבת אלכסון, חוטבים את הרוכב והכנה באלכסון, מצמידים אותם אחד לשני וקושרים.
הרכבת כתר
הרכבת כתר דומה להרכבת ראש. ההבדל בין השיטות הוא שבהרכבת כתר ישנה הרכבה של יותר מרוכב אחד כך שנוצר מעין מראה של כתר. שיטה זו מתאימה לענפים שיש להם עובי מעל לשני סנטימטרים.
הרכבת עין
הרכבת עין מתחלקת לשני סוגים של הרכבות: הרכבת צ'יפ והרכבת תלאי. במסגרת הרכבת צ'יפ הדורשת מיומנות, מבצעים חיתוך של הרוכב המכילה עין אחת ואת אותה חתיכה מחדירים לכנה. במסגרת הרכבת תלאי, מקלפים בצורת ריבוע חלק מקליפת הכנה ובמקומה שמים ריבוע בגודל זהה אותו חותכים מענף רוכב שיש לו עין אחת.
הרכבת אומגה
כאשר מבצעים הרכבת אומגה (המיועדת לרוב להרכבת גפנים) יש לבחור רוכב וכנה עם אותו עובי. לאחר מכן חותכים אותם בצורת פרסה בעזרת מכונת חיתוך. חיתוך הכנה צריך להיות שקוע בעוד שחיתוך הרוכב צריך לבלוט. לאחר מכן, יש להכניס את הבליטה של הרוכב בשקע של הכנה ולקשור.
הרכבת צד
היתרון של הרכבת צד הוא שאין צורך לחתוך את הענפים המקוריים ואת העלים של השתיל. במסגרת הרכבת צד, יש לחתוך את הרוכב ממש כמו בהרכבת סדק, ולתחוב את הרוכב לחתך אלכסוני שמתבצע בכנה.
להגיב