כולנו שמענו על הכבשה דולי, אבל האם ידעתם שאפשר לשבט גם צמחים? בעזרת ייחור צמחים תוכלו לקצר את זמן הצמיחה ולייצר מצמח אחד עשרות צמחים בכל חודש. המדריך המלא לייחור צמחים
אחת מפריצות הדרך של עולם המדע התרחשה בשנת 1996, כשבפעם הראשונה הצליחו מדענים לשבט יונק – הלא היא הכבשה דולי. צוות החוקרים מאוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד בראשות איאן וילמוט, ערכו ניסוי שמטרתו הייתה שיבוט בעלי חיים מהונדסים גנטית לצורך הורמון גדילה ואינסולין בחלב שלהם.
החוקרים השתמשו בטכניקת שיבוט הנקראת העברת גרעין תא סומטי, שבמסגרתה מאחים תא סומטי (כל אחד מתאי הגוף שאינו תא מין) עם תא ביצה שגרעינו הוסר. לאחר מספר ניסיונות כושלים, נוצרה לבסוף הכבשה דולי שהמליטה שישה צאצאים ונפטרה בגיל שש כתוצאה מדלקת ריאות. מאז שהכבשה דולי שובטה, שובטו חיות נוספות כמו חתול, פרה, כלב וקוף.
מהו ייחור צמחים?
אולי לא ידעתם, אבל גם צמחים ניתן לשבט. בטבע מתרחש לעיתים קרובות שיבוט טבעי בתהליך הנקרא רבייה וגטטיבית. זוהי התרבות של אותו צמח שבה לא מעורב איחוד של שני תאי מין מצמחים שונים. ניתן ליישם את הרבייה הזו בחקלאות באמצעות ייחור. תהליך זה מתרחש כאשר עלה, שורש או גבעול וכל איבר שהוא לא חלק ממערכת הרבייה של הצמח, מתנתק מגוף צמח האם ואז מתפתח להיות צמח נפרד בעל תכונות גנטיות זהות.
חקלאים רבים ומגדלים ביתיים בשיטה הידרופונית מגדלים ייחורים. בשיטה הזו, המגדלים לא צריכים להנביט שוב ושוב זרעים. צמח האם יכול להחזיק מעמד כמה שנים וממנו ניתן לייצר עשרות ייחורים בכל חודש. זמן הגדילה שנוצר מהגבעול והעלים הוא קצר יותר מהזמן שלוקח לזרע לצמוח. בנוסף, בדרך הזו ניתן לשמר את התכונות הגנטיות ואת המין של צמח האם.
מעוניינים לייחר צמחים? כך תעשו זאת
הגורמים המשפיעים על הצלחת הייחור הוא בחירה של צמח אם בריא. המטרה היא כמובן לייצר צמחים עם גנטיקה טובה, ולא צמחים חולים שינבלו וימותו במהרה. אם החלטתם לבצע ייחור, שימו לב לגודל ולקצב הגדילה של הצמח וכן לעמידות שלו מפני מזיקים ומחלות. העדיפו צמחים צעירים, משום שענפיהם משתרשים בצורה מוצלחת יותר מענפים של צמחים בוגרים.
לצמחים צעירים ובריאים ישנם הורומונים התורמים אף הם לייחור – הורמון וציטוקינין שמעודד יצירת ענפים, והורמון אוקסין שנוצר בעלים ובפקעות ומעודד יצירת שורשים. לפני שאתם לוקחים ייחורים מצמח האם, השקו אותו במשך מספר ימים במים מאוזנים ואל תדשנו אותו. החנקן המצוי בדשן אמנם מעודד ענפים אך מעכב את צמיחת השורשים.
תנאי הגידול ישפיעו אף הם על הצלחת הייחור. מומלץ לספק לצמחים מצע אידיאלי הכולל בסיס טוב שיאפשר לשורשים להיאחז בתוך תיבת השרשה – חומרים כמו ורמיקוליט וכבול יעשו את העבודה. יש לשמור על טמפרטורת גידול מאוזנת – קור מעכב את התפתחות הייחור וחום גבוה מדי יגרום לייבוש הייחור ולכך שצמיחת השורשים תתעכב. הטמפרטורה האידיאלית לייחור היא 25 מעלות ועם אחוזי לחות של בין 90 ל-100 אחוז בימים הראשונים, ולאחר מכן בין 80 ל-90 אחוז. הייחורים יתפתחו היטב תחת תאורת פלורסנט חלשה.
יש להקפיד כי הייחורים מקבלים אור במשך 18 שעות ולאחר מכן עליכם להחשיך את התיבה במשך שש שעות. שימו לב כי הצמח שבחרתם לבצע בו ייחור אינו נמצאה בתרדמה בעונה הזו של השנה, מכיוון שבמקרה כזה הוא לא יעביר את ההורומונים הדרושים לייחור. חשוב שתשקו היטב את הצמח במים ושתוסיפו כמה עלים לבסיס הייחור. זאת, מכיוון שבעלים נוצר סוכר הדרוש לחלוקת התאים.
כמובן שאנחנו מאחלים לכם שכל הייחורים שלכם יגדלו להיות צמחים בריאים, אך לצערנו, חלק מהייחורים לא תמיד מצליחים לשרוד את תהליך הייחור. אז ההמלצה שלנו היא לקחת כמות ייחורים גדולה יותר מזו שאתם זקוקים לה, ובכך להגביר את סיכויי הצלחת הייחור. שיהיה בהצלחה!
להגיב