כגננים המגדלים צמחים בשיטת הגידול ההידרופונית אתם בוודאי מעוניינים לספק לצמחים שלכם סביבת גידול אופטימלית, כזו שתעזור להם לפרוח ולשגשג ותסייע לכם לקצור ברינה יבול איכותי ועסיסי. כאשר מדברים על סביבת גידול עקבית לצמחים למעשה מתכוונים ל-4 פקטורים עיקריים: תאורה, גזים (פחמן דו חמצני וחמצן), טמפרטורה ולחות (באוויר ובמצע). אבל זה ממש לא נגמר כאן.
אינטראקציה בין פקטורים בסביבת הגידול הידרופונית
כפי שציינו אכן יש 4 פקטורים חשובים שיש לתת עליהם את הדעת כאשר מדברים על בקרת אקלים. אך אם חשבתם שכל אחד מהפקטורים הזה עומד אך ורק בפני עצמו, אז הרשו לנו לסבך מעט את הענייניים, כי בפועל כל אחד מהפקטורים שמנינו כאן נמצאים באינטראקציה מתמדת אחד עם השני. הנה דוגמה או שתיים שיסברו את האוזן.
דוגמאות לאינטראקציה בין פקטורים:
אם למשל מעשירים את החלל הגידול ב-CO2 כדי לעודד את תהליך הפוטוסינתזה, אז עוצמת התאורה האופטימלית צריכה להיות גבוהה יותר מאשר בשגרה, שכן רק שילוב של תאורה מוגברת ו- CO2 יכולים לייצר את האפקט המיוחל. דוגמה נוספת נוגעת לקשר שבין רמות לחות וטמפרטורה. כידוע, אוויר קר מחזיק פחות אדי מים מאשר אוויר חם. המשמעות של זה על סדר היום של הגנן היא שהוא שצריך כל הזמן לכייל ולווסת מספר רב של פקטורים בו זמנית. טמפרטורה ותאורה נמצאים באינטראקציה ורבים מהגננים מפספסים את זה כאשר הם מנסים לנהל את בקרת באקלים .
אם התאורה חלושה אך הסביבה חמה הצמחים יהיו חלשים, יתקשו לגדול והם יהיו חשופים יותר לעקה, מחלות ומזיקים. ומן הצד השני, אם התאורה תהיה חזקה והטמפרטורה תהיה קרה הצמחים עלולים להיות קטנים מדי. כמו כן, אם הטמפרטורות יהיו גבוהות מאוד והתאורה חזקה מדי נקבל צמחים עם עלים חרוכים או שרופים ושפע של בעיות נוספות.
איך בקרת אקלים משפיעה על צמחים הידרופוניים בפועל?
כחקלאי הידרופוני ותיק שעוזר לגננים הידרופוניים רבים שנמצאים בתחילת דרכם אני פוגש גננים מתחילים רבים שמגיעים אלי עם בעיות אך הם אינם יודעים שהבעיות התרחשו עקב בקרת אקלים לקויה. כך למשל, גננים רבים אינם מקשרים בין הופעת מזיקים כגון קרדיות לבין טמפרטורה גבוהה מדי ואוויר יבש. במקרים כאלו העלאת רמות הלחות יכולה להוביל להקטנת כמות הקרדיות המזיקות. והנה עוד דוגמה: ישנן לא מעט פטריות כגון Botrytis cinereal שמשגשגות ברמות גבוהות של לחות, הן גורמות למעין ריקבון אפור ומזיקות לרקמות הצמחים.
עד כאן ראינו איך תנאים אקלים סביבתיים משפיעים באופן עקיף, באמצעות מתווכים, לרעה על הצמחים. אך למעשה האקלים ותנאי הסביבה יכולים להשפיע גם באופן ישיר על בריאות הצמחים ואיכות היבול. לחות גבוהה למשל יכולה להאט באופן ישיר את קצב הגדילה של צמחים כמו חסה ועגבניות על ידי כך שהיא מגבילה את תנועת הסידן ברקמות הצמחים.
בקרת אקלים בשליטה ידנית
כגננים הידרופוניים יש לנו הרבה מאוד כלים ועזרים שיכולים לעזור לנו לקיים בקרת אקלים אופטימאלית לכלל הפקטורים שמנינו כאן עבור הצמחים שלנו. ברמה הבסיסית ביותר עומדים לרשותנו מאווררים, מזגנים, מפוחים, סופחי לחות, מנורות, אור שמש ואפילו יש לנו אפשרות להוסיף CO2 לחלל הגידול באופן ידני.
בקרת אקלים אוטומטית
לגננים הידרופוניים מתקדמים יש מערכות בקרת אקלים אלקטרוניות שלמעשה לוקחות פיקוד על כל העזרים והכלים הללו ומתפעלות אותם באופן חכם ואוטומטי בעזרת חיישנים ופקודות מחשב. מערכות בקרת אקלים אלו מתחברות למפוחים, למאיידים, למאווררים, למנגנון התאורה, לסופחי הלחות ולמעשירי ה- CO2 . החיישנים מזהים תנודות הן באוויר והן בסביבת המצע והשורשים. מערכות אלו מופעלות על ידי מחשב אך קביעת המדדים של כל אחד מהפקטורים האלו נמצאת בידיו של הגנן ההידרופוני.
נסכם
אין זה משנה אם אתם גננים הידרופוניים מתחילים או מתקדמים, כדי שהצמחים שלכם יגדלו, יפרחו ויניבו יבול גדול ואיכותי אתם חייבים לקיים בקרת אקלים קפדנית ומדויקת. כדי לקיים בקרת אקלים שכזו נדרש הגנן לסדרת פעולות לאורך כל מחזורי הגידול. את בקרה הזו אפשר לעשות באופן ידני, אבל הרבה יותר קל ורצוי לנהל את האקלים בעזרת מערכת ממוחשבת אלקטרונית שכן היא חוסכת מהגנן הרבה "התעסקויות", מאפשרת ליצור סטנדרטיזציה של גידול, היא הרבה יותר מדויקת ומתאימה באופן אופטימלי לגידול צמחים בשיטה הידרופונית בחללים סגורים.
להגיב