הידרופוניקה מורכבת משילוב צמד המילים היווניות הידרו = מים, ופוניקה = עבודה. ואכן שיטת הגידול ההידרופונית החלה להתפתח לפני עשרות אלפי שנים כשהיא מתרכזת בגידול צמחים שונים במצע שכולו מים, כאשר הדוגמאות הקלאסיות לכך אלו הגנים התלויים בסין ובבבל. היום הידרופוניקה פירושה גידול צמחים במצע מנותק, ואין הכרח שמצע הגידול יהיה מים.
הוא יכול להיות עשוי מחימר, מפרלייט, מסיבי קוקוס ועוד. יחד עם זאת, יש היום בנמצא גם טכניקות גידול הידרופוניות שמצע הגידול שלהן הוא מים. כך או כך, שיטת גידול זו היא אחת השיטות היחידות שמבטיחות לנו חסכון אדיר במי השקיה, במיוחד בהשוואה לשיטת הגידול המסורתית בקרקע, באדמה. איך היא חוסכת לנו במי השקיה? ואיך ניתן למקסם עוד יותר את החסכון במי השקיה? מיד נגלה לכם.
שיטת הגידול ההידרופונית חסכונית במים, זו עובדה!
כידוע לשיטת הגידול ההידרופונית יש מנה גדושה של יתרונות, יתרונות שגורמים לשיטת הגידול המסורתית להחוויר. אחד מן היתרונות המדוברים של שיטה זו הוא, כאמור, החסכון האדיר במי השקיה לצורך טיפוח תוצרת חקלאית. אפשר לומר שיתרון זה כל כך גדול עד שהוא מביא ממשלות וארגוני-ענק להתעניין יותר ויותר בשיטת הגידול הזו, במיוחד מדינות שמים אינו משאב נגיש וזמין בשטחן. מדינות שסובלות מבצורות או ממיעוט של גשמים מגלות עניין הולך וגובר בשיטה זו כתחליף לחקלאות המסורתית וכאמצעי שיכול למנוע בזבוז מיותר של מים.
הידרופוניקה נלחמת בחום, הגורם העיקרי לבזבוז מי השקיה
אם נתבקש להצביע על האויב מספר אחת של המים, הרי שרבים יסכימו איתנו שחום הוא האחראי מספר אחת לבזבוז הגדול ביותר של מי השקיה. אם הטמפרטורה בסביבת הגידול היא גבוהה, מי ההשקיה יתאדו והצמחים יזדקקו ליותר ויותר מים. זה נכון לגבי חקלאות מסורתית וגם לגבי חקלאות הידרופונית. אך בעוד שאין לנו שליטה על הטמפרטורה בחקלאות מסורתית יש לנו שליטה מוחלטת בסביבת הגידול ההידרופונית. אז כיצד ניתן למזער את בזבוז המים בסביבת גידול הידרופונית? רמז, מווסתים את החום בחלל. איך עושים זאת? זה די פשוט:
אל תשכחו לאוורר
הקפידו על אוורור חלל הגידול. חשוב מאוד לדאוג למערכת אוורור טובה שמאווררת באופן תכוף את חלל הגידול. האוורור עוזר לשמור על חלל קריר יותר. ואם משלבים גם רפלקטורים עם מקררי אוויר (Air-cooled reflectors), זה עוד יותר טוב, כי בכוחם לנקות את חלל הגידול מטמפרטורות גבוהות שמגיעות מטבע הדברים ממקורות התאורה.
מרתף כחלל גידול עדיף על חדרים עיליים
אם יש לכם מרתף או חדר תת-קרקעי שבו ניתן להציב את הגינה ההידרופונית שלכם, אז כדאי לכם לבחור בו כחלל הגידול שלכם. מרתפים נחשבים לאזורים קרירים יותר מחדרים עיליים.
התקינו נורות לד
שימוש בנורות לד להפחתת הטמפרטורה. יש לנורות לד הרבה יתרונות. כך למשל הן נחשבות לחסכוניות יותר בחשמל, אבל מה שלא כולם יודעים זה שנורות לד מפיקות גם פחות חום ולכן הן עדיפות אם רוצים באמת לחסוך במי השקיה.
טפלו נכון במאגרי המים שלכם
- דרך נוספת באמצעותה ניתן להילחם בחום שמאיים על בזבוז מי ההשקיה היא התקנת קולר במאגר המים. כאשר שומרים על מאגר המים צונן אין אידוי מיותר של מים מהמאגר. יחידות הקירור האלו מתאימות במיוחד למאגרי מים בגינות הידרופוניות בחללים סגורים והן שומרות על המים שנמצאים במאגר בדיוק בטמפרטורה הרצויה להתפתחותם של צמחים. כמו כן, הן מונעות מהתמיסות שבמים להתמצק ולהפוך מרוכזות מדי.
- גם כיסוי הרמטי של מאגר המים יתרום לשימור מי השקיה וימנע אובדן מיותר של מים. יתרה מכך, הכיסוי והקירור ביחד ימנעו התפתחות של בוצות ואצות שנאגרות בתחתית מאגרי המים.
השתמשו בטפטפות ובמערכות השקיה אוטומטיות
אין ספק שהשיטה החסכונית ביותר להשקיה היא באמצעות טפטפות וכדי למקסם את היתרונות של הטפטפות רצוי וגם הרבה יותר נוח לחבר אותן למערכת השקיה אוטומטית. טפטפות גם מספקות השקיה בכמויות קטנות יותר, הן גם ממקדות את המים לסביבת הצמח כך שהמים מגיעים ישירות למערכת השורשים ולא מתפזרים והן גם אמצעי ההשקיה המדויק ביותר.
אין לנו מים לבזבז, חשוב לשמור עליהם!
עד כמה ששיטת הגידול ההידרופונית נחשבת לחסכונית במי השקיה מטבעה, ניתן למקסם עוד יותר את החסכון על ידי כמה פעולות פשוטות וקלות יחסית ליישום. המחיר של המים בישראל הוא יקר ומים הם משאב נדיר במחזותינו, אז למה לא לנסות לצמצם את השימוש במים עד כמה שניתן?
להגיב